גודל מעמד הר סיני

מגיש: יהודה ראובן

כל העולם דמם. ציפור לא צייצה ועוף לא פרח, שור לא געה ושרפים לא אמרו שירה, הים לא זע והבריות דממו. אף החמה עצרה את מהלכה. כל העולם שתק והחריש, ויצא הקול: "אנכי ה` אלוקיך".


התורה מצווה לזכור את מעמד הר סיני: "רק השמר לך ושמור נפשך מאד פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך ופן יסורו מלבבך כל ימי חייך. והודעתם לבניך ולבני בניך יום אשר עמדת לפני ה' אלוקיך בחורב, באמור ה' אלי הקהל לי את העם ואשמיעם את דברי, אשר ילמדון ליראה אותי כל הימים אשר הם חיים על האדמה, ואת בניהם ילמדון" (דברים ד', ט'-י').

הבה נתאר את אשר התרחש בימים אלו של מעמד הר סיני:

בראש חודש סיון, יום ראשון, הגיע עם ישראל אל הר סיני וחנה למרגלותיו: "ויבואו מדבר סיני ויחנו במדבר, ויחן שם ישראל נגד ההר" (שמות י"ט, ב').

בהשכמת הבוקר של יום שני, עלה משה רבינו אל הר סיני. אמר לו הקב"ה: "כה תאמר לבית יעקב ותגד לבני ישראל, אתם ראיתם אשר עשיתי למצרים, ואשא אתכם על כנפי נשרים ואביא אתכם אלי. ועתה אם שמוע תשמעו בקולי ושמרתם את בריתי, והייתם לי סגולה מכל העמים, כי לי כל הארץ. ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש. אלה הדברים אשר תדבר אל בני ישראל" (שמות י"ט, ג'-ו').

משה רבינו מבשר לבני ישראל בשם ה' כי עתידים הם להיות עם סגולה, העם הנבחר. זוהי ההכנה הראשונה לקראת מעמד קבלת תורה.

עוד באותו יום ירד משה רבינו מהר סיני, הביא את הדברים לפני הזקנים, ואחר כך הציע אותם לפני העם: "ויענו כל העם יחדיו ויאמרו, כל אשר דבר ה' נעשה" (שמות י"ט, ז'-ח').

בהשכמה של היום השלישי עלה משה רבינו פעם נוספת להר סיני. במעמד זה הביא משה רבינו את הסכמת בני ישראל לקבל את הברית: "וישב משה את דברי העם אל ה'" (שמות י"ט, ח').

לאחר תשובתו, מבשר הקב"ה למשה רבינו, כי נבואתו לא תוכחש לנצח: "ויאמר ה' אל משה הנה אנוכי בא אליך בעב הענן, בעבור ישמע העם בדברי עמך, וגם בך יאמינו לעולם" (שמות י"ט, ט'). העם ראה את מעלתו הגדולה של משה רבינו, ולכן לא יוכל שום נביא לבוא ולהכחיש זאת לעולם. לא יהיה נביא נוסף שיגיע בדרגתו למשה רבינו.

ביום רביעי הקב"ה מודיע למשה רבינו את מצוות ההגבלה:

"לך אל העם וקידשתם היום ומחר וכבסו שמלותם, והיו נכונים ליום השלישי, כי ביום השלישי ירד ה' לעיני כל העם על הר סיני. והגבלת את העם סביב לאמר: השמרו לכם עלות בהר ונגוע בקצהו. במשוך היובל המה יעלו בהר" (שמות י"ט, י'-י"ג).

משה ענה את התשובה החיובית של העם למצות ההגבלה: "ויגד משה את דברי העם אל ה'" (שמות י"ט, ט').

עוד באותו יום, ירד משה רבינו וציוה את העם על מצוות הפרישה:

"וירד משה מן ההר אל העם ויקדש את העם ויכבסו שמלותם. ויאמר אל העם: היו נכונים לשלשת ימים אל תגשו אל אשה" (שמות י"ט, י"ד-ט"ו).

באותו יום נאמרו לבני ישראל שבע המצוות שנצטוו בני נח וכן מצוות שבת, כיבוד אב ואם, פרה אדומה והדינים שניתנו להם במרה.

בבוקרו של היום החמישי השכים משה, בנה את המזבח ושלח את הבכורות כדי להעלות עולות ושלמים. חצי מדם העולה ומדם השלמים נזרק על גבי המזבח, ואילו החצי השני ניתן בשני אגנות, כדי להזות ממנו על העם.

"וישכם בבוקר ויבן מזבח תחת ההר ושתים עשרה מצבה לשנים עשר שבטי ישראל. וישלח את נערי בני ישראל ויעלו עולות ויזבחו זבחים שלמים לה' פרים. ויקח משה חצי הדם, וישם באגנות, וחצי הדם זרק על המזבח. ויקח ספר הברית ויקרא באוזני העם. ויאמרו: 'כל אשר דיבר ה' נעשה ונשמע'. ויקח משה את הדם ויזרוק על העם ויאמר: הנה דם הברית אשר כרת ה' עמכם על כל הדברים האלה" (שמות כ"ד, ד'-ט').

לאחר מכן קרא משה רבינו את ספר הברית באוזני העם. תגובת העם היתה: "ויען כל העם קול אחד ויאמרו: כל הדברים אשר דיבר ה' נעשה" (שמות כ"ד, ג').

לאחר מכן נכרתה הברית. תחילה הוקראו סעיפי הברית לפני העם, ואחר כך הביע העם את הסכמתו לקבלת הברית: "ויקח ספר הברית ויקרא באזני העם ויאמרו: כל אשר דיבר ה' נעשה ונשמע" (שמות כ"ד, ז'). מלבד הבטחת בני ישראל לקיום כל מצוות התורה, "נעשה", הם מבטאים גם את הסכמתם לקבלת הברית והכניסה אליה. הסכמה זו הם מבטאים במילה "ונשמע".

ביום שישי ו' בסיון היתה התורה צריכה להנתן. היה זה היום השלישי לפרישה, שהחלה ביום רביעי. אלא שמשה רבינו הוסיף יום אחד מדעתו.

נאמר לו: "וקדשתם היום ומחר". ומכיון שהציווי על הפרישה נאמר לו באמצעו של היום הרביעי, והלילה כבר חלף, דרש משה שיהיו אלו יום חמישי ושישי, שהם שני ימים שלמים שלילותיהם עמהם. וכך נדחתה קבלת התורה מיום שישי לשבת.

הקב"ה הסכים עם משה, שהרי לא שרתה שכינה על הר סיני עד לשבת בבוקר.

כל אותו יום ישבו בני ישראל בחרדת קודש, מצפים באימה למעמד הנשגב של מחר.

ביום שבת, ז' בסיון, בשנת אלפיים ארבע מאות ארבעים ושמונה לבריאת העולם בהיות הבוקר, נעורו ישראל לקול שירת המלאכים המקלסים את הקדוש ברוך הוא. קול שופר חזק מאד בישר שקרובה הופעת כבוד ה'. קול השופר הלך והתחזק כל העת. ואז ניתר ההר ממקומו ונכפה עליהם כגיגית, כאומר: "אם מקבלים אתם עליכם את התורה מוטב, ואם לאו – שם תהיה קבורתכם". הכפיה התרחשה לאחר שהם התייראו מפני האש הגדולה ומפני עמל וטורח לימוד התורה שבעל פה. לאחר שקיבלו עליהם את התורה, ההר נפרס עליהם כחופת קידושין.

ישראל עמדו באימה וביראה ברתת ובזיע, וההר חרד והזדעזע כמו ביקש לעלות לקראת ה', ובער באש עד לב השמים, חושך, ענן וערפל ועלה עשנו כעשן הכבשן עד השמים. שבע מחיצות של אש היו שם, וישראל רואים ואינם מפחדים. ה' הרכין את השמים ושמי השמים והציעם על ההר, וכיסא הכבוד ירד עליהם. עמו ירד שישים ריבוא מלאכים כנגד מחנה ישראל, ועשרים ושניים רבבות מלאכים מקובצים לדגלים, דגלים. הארץ רעדה, ההרים רעשו, הגבעות התמוטטו, האילנות כרעו והמתים בשאול חיו. הקדוש ברוך הוא הרעיש את העולם על יושביו, עד שנבהלו כל האומות וחששו שהקדוש ברוך הוא מביא מבול לעולם.

ה' פתח לפני עם ישראל שבעה רקיעים, וכשם שקרע לפניהם את השמים, כך קרע לפניהם את הארץ וראו שהוא שליט יחיד בעולמו, כפי שנאמר: "אתה הראית לדעת כי ה' הוא האלוקים, אין עוד מלבדו" (דברים ד', ל"ה). כל ישראל נתקדשו, נטהרו ונתרפאו מכל מום, ואף סומים שבהם התרפאו, ולא היה בהם חרש, אילם ופיסח, והיו לבני חורין משיעבוד גלויות וממלאך המוות.

כל העולם דמם. ציפור לא צייצה ועוף לא פרח, שור לא געה ושרפים לא אמרו שירה, הים לא זע והבריות דממו. אף החמה עצרה את מהלכה. כל העולם שתק והחריש, ויצא הקול: "אנכי ה' אלוקיך".

עשרת הדיברות נאמרו בדיבור אחד, אך ישראל הבינו מתוכם את שתי הדיברות הראשונות, ויצאה נשמתם. התורה ביקשה עליהם רחמים, והקדוש ברוך הוא החייה אותם בטל שעתיד להחיות בו מתים. הם ביקשו ממשה רבינו: "דבר אתה עימנו ונשמעה, ואל ידבר עימנו אלקים, פן נמות" (שמות כ', ט"ו). משה לא רצה לדבר במקום ה', מפאת ענוותנותו. שלח הקודש ברוך הוא למיכאל ולגבריאל ואחזו בידיו והגישוהו אל הערפל, ונעשה למשה שביל בענן ונכנס לפנים משלוש מחיצות של חושך, ענן וערפל. ושמעו כל ישראל את הקול מדבר, והיה הדיבור יוצא בלהבות אש מימינו של הקדוש ברוך הוא לשמאלם של ישראל וחוזר לכל אחד מישראל, ואומר לו: "מקבל אתה עליך דיבור זה? כך וכך דינים יש בו, כך וכך מצוות וכך וכך עונשים". והיה אומר: "הן". והדיבור נושקו על פיו. כל המצוות היו כלולות בעשרת הדיברות, וידעו את כל הסודות הגנוזים בהם. וחזר הדיבור לקדוש ברוך הוא ונחקק על הלוחות.

אחרי כן הצטווה משה רבינו לעלות להר סיני כדי לקבל את הלוחות ואת התורה: "ויאמר ה' אל משה: עלה אלי ההרה והיה שם ואתנה לך את לוחות האבן והתורה והמצווה אשר כתבתי להורותם" (שמות כ"ד, י"ב).

הוא שהה בהר ארבעים יום וארבעים לילה והוריד את לוחות הברית לעם ישראל.

שתפו את המאמר:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

קיצורי דרך:

כתיבת תגובה

מאמרים נוספים בנושא:

נהוראי אריאלי - רדיו לב ישראל
מוסיקה

נהוראי אריאלי בביצוע LIVE: דף חדש & תלוי בנו

בהגשת – שרון מלול הזמר והיוצר נהוראי אריאלי משחרר קטע וידאו מתוך המופע במגדל בהשתתפות מאות מתושבי העיר. ביצוע לייב לשניים משיריו, "דף חדש" ו -"תלוי בנו" בליווי המעבד המוזיקלי

תגובות אחרונות
    רדיו לב ישראל

    רדיו לב ישראל

    תקשורת יהודית עולמית

    גודל מעמד הר סיני

    שיתוף ב facebook
    פייסבוק
    שיתוף ב google
    גוגל
    שיתוף ב twitter
    טוייטר
    שיתוף ב linkedin
    לינקדין
    אלי הרצליך וציון גולן ישמח חתני - רדיו לב ישראל

    העם עם הגולן והרצליך

    בהגשת אליהו מעודה הדואט החדש של כוכב הזמר החסידי אלי הרצליך ומלך המוסיקה התימנית ציון גולן – "ישמח חתני" האחד גדול הזמר התימני, השני – אחד מכוכבי