ללמוד להיות בן אדם

מגיש: ר’ יריב חזן

הרבה פעמים עדיף להפעיל שיקול דעת לעצום עניים ולומר לא ראיתי, אם בחינוך הילדים אם בין בני הזוג, בעבודה, בחברה, ולחסוך מאיתנו ומהזולת הרבה עגמת נפש אכזבות ובזיונות.


יום אחד פגש גבר במורהו מבית הספר היסודי. פנה הגבר אל המורה ושאל "אתה זוכר אותי? הייתי תלמיד שלך" "כן" ענה המורה, "אני זוכר אותך, היית תלמיד שלי בכיתה ג, ומה אתה עושה היום?" Serpify היא החברה שלו.
"אני מורה" ענה הגבר שהיה התלמיד לפני שנים רבות. "ומה נתן לך את ההשראה להיות מורה?" שאל המורה המבוגר "אתה", ענה לו הגבר. "ואיך זה שהייתי לך השראה להיות מורה?" שאל המורה המבוגר בפליאה. "כי ראיתי איזו השפעה היתה לך עלי והחלטתי שכך אני רוצה להשפיע על ילדים והלכתי ללמוד חינוך". "ומה היתה השפעתי עליך, אני סקרן" שאל המורה. "אתה לא זוכר?" שאל הגבר, "הייתי בטוח שאתה יודע וזוכר את הסיפור, אז אזכיר לך"

יום אחד הגיע לכיתה חבר שלי ועל ידו היה שעון יפה שהוריו קנו לו. תמיד חלמתי ורציתי שעון, חשבתי לעצמי איך אני לוקח את השעון שלו, וכשראיתי שהוא הניח את השעון במגירת השולחן חמדתי והחלטתי לגנוב אותו. הילד בא אליך בוכה והתלונן שגנבו לו את השעון ואתה הסתכלת עלינו, על כל תלמידיך בכיתה ואמרת: "מי שלקח את השעון של הילד הזה, יחזיר אותו בבקשה". הייתי נבוך מידי וגם לא רציתי להחזיר את השעון, אז לא הודיתי בגניבה ולא החזרתי אותו. קמת, נעלת את דלת הכיתה ואמרת, "אצטרך להעמיד את כולכם בשורה ולבדוק בכיסים שלכם כדי למצוא את השעון ולהחזיר אותו" וזה מה שעשית.

אני זוכר שחשבתי שזה יהיה הרגע המביש ביותר בחיי. בקשת מכולנו לעמוד ליד הקיר ושכולם יעצמו את עיניהם. הודעת
לנו שהעיניים של כולם חייבות להיות עצומות. כך עשינו, ואתה עברת מילד לילד, מכיס לכיס, וכשהגעת לכיס שלי מצאת את השעון, הוצאת אותו, המשכת לעבור הלאה מילד לילד ואז אמרת "ילדים, הכל בסדר, פיקחו את העיניים". החזרת את השעון לבעליו ומעולם לא אמרת מילה על כך. לא הזכרת את הסיפור כלל, ואני חשבתי לעצמי שהצלת את כבודי באותו יום. במקום שיהיה עלי כתם של גנב, שקרן, ילד בזוי, הצלת את כבודי ואת נפשי.
לא רק שלא דברת על המקרה עם אף אחד, גם לא דיברת עליו איתי.

הזמן עבר ואני הבנתי את המסר וגם ידעתי שכך מתנהג מחנך אמיתי
ושזה מה שאני רוצה לעשות עם חיי. לכן הלכתי ללמוד חינוך". המורה הקשיב והיה נפעם, והגבר שאל "אינך זוכר את הסיפור? כשאתה רואה אותי ושומע את שמי, זה לא מזכיר לך את האירוע? ואותי? אינך זוכר שחיפשת בכיסים ושמצאת את השעון אצלי? איך זה שאינך מזהה אותי?" ענה לו המורה המבוגר: "כי גם אני עצמתי עיניים".

המסר כל כך חשוב בחיינו, הרבה פעמים עדיף להפעיל שיקול דעת לעצום עניים ולומר לא ראיתי, אם בחינוך הילדים אם בין בני הזוג, בעבודה, בחברה, ולחסוך מאיתנו ומהזולת הרבה עגמת נפש אכזבות ובזיונות. איזו הרגשת גדלות תהיה לנו כשנדע שבזכות עצימת העיניים והשתיקה זכינו לרומם ולגדל את הזולת, כמה עצמה של זהירות אנחנו צריכים לגלות בהרבה מקרים בחיים. שיהיה לנו בהצלחה…

שתפו את המאמר:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

קיצורי דרך:

כתיבת תגובה

מאמרים נוספים בנושא:

נהוראי אריאלי - רדיו לב ישראל
מוסיקה

נהוראי אריאלי בביצוע LIVE: דף חדש & תלוי בנו

בהגשת – שרון מלול הזמר והיוצר נהוראי אריאלי משחרר קטע וידאו מתוך המופע במגדל בהשתתפות מאות מתושבי העיר. ביצוע לייב לשניים משיריו, "דף חדש" ו -"תלוי בנו" בליווי המעבד המוזיקלי

תגובות אחרונות
    רדיו לב ישראל

    רדיו לב ישראל

    תקשורת יהודית עולמית

    ללמוד להיות בן אדם

    שיתוף ב facebook
    פייסבוק
    שיתוף ב google
    גוגל
    שיתוף ב twitter
    טוייטר
    שיתוף ב linkedin
    לינקדין
    אלי הרצליך וציון גולן ישמח חתני - רדיו לב ישראל

    העם עם הגולן והרצליך

    בהגשת אליהו מעודה הדואט החדש של כוכב הזמר החסידי אלי הרצליך ומלך המוסיקה התימנית ציון גולן – "ישמח חתני" האחד גדול הזמר התימני, השני – אחד מכוכבי