מגיש: הרב מנחם וייס
הרב חיים קרייזוירט חלה במחלה קשה, מצבו הלך והתדרדר עד שהגיע לשערי מוות.
בצר לו הוא הלך אל הסטייפלר זצ"ל והתחנן על נפשו: "אנא כבוד הרב תתפלל עליי, אני רוצה להמשיך לחיות".
השיב לו הרב: "בכל בוקר אומרים אנו את הברייתא – 'אלו דברים שאין להם שיעור –
ביקור חולים, הכנסת כלה ולווית המת', מדוע נכתבה הכנסת כלה בין ביקור חולים ללווית המת? לומר לך, כי רק היא יש בכוחה להפסיק בין החולים ללווית המת! – בין חולי למוות חלילה.
אם תעסוק במצוות הכנסת כלה, אזי תראה שתהיה לך אריכות ימים ושנים טובות.
לך ותעסוק במצווה הזו בהצנע שאף אחד לא יידע שהסיוע הגיע ממך ותראה ישועה".
עשה כך הגאון וזכה לאריכות ימים ושנים. בשנים הללו הוא סייע למאות זוגות להיכנס תחת החופה…
מה יכול לתת לאדם רפואה שלמה? חסדים!
מה שמפריד בין חולי לחלילה מוות הוא הכנסת כלה, הוא חסד עם אדם בעל מחסור.
המחסור איננו תמיד בכסף, יש החסרים ביחס, בידע באכפתיות, אם תזכה למלא את חסרונו של האחר בורא עולם ימלא את חסרונך וייטיב איתך.
חודש אייר מוכר לכולנו בזכות סגולתו לרפואה, ראשי תבותיו הן: אני ה' רופאיך, אולם לא רק בחודש אייר ניתן להשיג רפואות וישועות – חסדים, סיוע, עזרה לכלה יתומה שאין לה כסף לעשות חתונה, שאין לה כסף לשמלת כלה, יכולים להעמיד אותך על הרגליים, אתה העמדת אחר על רגליו, נתת לו "מזור" במעשיך ובורא עולם, מידה כנגד מידה יעמיד אותך על רגליך ויתן לך מזור לכל תחלואיך…
